פירות מבושלים, מטבוחה וקטשופ

ילקוט יוסף סימן ר"ב ס'–י"ב

ברכת פירות מבושלים – על כל הפירות שיש דרך לאוכלם בין חיים בין מבושלים, וטובים הם לאכילה גם חיים וגם מבושלים כגון: תפוחים ואגסים – ברכתם בורא פרי העץ, בין כשאוכלים מהם חיים בין כשאוכלים מהם לאחר בישול. ופירות שהדרך לאוכלם רק לאחר בישול – כשאוכלם כשהם חיים מברך עליהם שהכול נהיה בדברו.

סלט מבושל (מטבוחה) – מי שאוכלו בפני עצמו מברך עליו בורא פרי האדמה.

קטשופ – כשאוכלו לבדו, לא בשעת סעודה, ברכתו שהכול, כיוון שנהפך לנוזלי.

סוכר – מי שאוכל סוכר, בין סוכר שנעשה מסלק לבן ובין סוכר שנעשה מקני סוכר – ברכתו שהכול. והטעם הוא שכתב הרדב"ז שסוכר נעשה בתערובת של מים הרבה, ועל ידי אידוי הוא נעשה, ופנים חדשות באו לכאן.

שאלה לחידוד: אם מונחים לפניו פרי שברכתו עץ ופרי שברכתו אדמה והסוכר, ורוצה לברך על כולם, כגון שרוצה להשלים ל־ 100 ברכות – כיצד יעשה? הרי סוף סוף הסוכר נעשה או מסלק לבן או מקני סוכר.

תשובה: יברך העץ והאדמה על הפירות, ויכוון בפירוש שלא לפטור את הסוכר, ואז יברך עליו שהכול נהיה בדברו. (ילקו"י החדש עמ' תתלה)