פירות שלא נגמר בישולם

הקדמה נחוצה – מרן השולחן ערוך דן מה ברכת הפירות קודם שנגמר בישולם, ופסק להלכה שמלבד ענבים שברכתם אדמה קודם שהגיעו לכלל בישול, כל שאר הפירות ברכתם העץ, ואפילו שהם קטנים ביותר, כל שהם ראויים לאכילה על ידי הדחק. ובלבד שפירות אלו לא יהיו מרים או עפוצים עד שאי אפשר לאכול מהם אפילו שאדם דוחק את עצמו, ואם בכל זאת אוכל פירות מרים או עפוצים– אין מברך עליהם כלל.

זהירות – גם שאמרנו שמברכים על פירות אלו את ברכתם, מצד הבריאות יש להימנע מלאכול פירות שאינן מבושלים כל צורכם, כדברי הרמב"ם שפירות אלו כחרבות לגוף.

והרחיב והזהיר בעניין זה רבינו (בליקוטי מוהר"ן תניינא, ת' פ"ח:) צריך להיזהר מאוד שלא לאכול פרי שלא נתבשל כל צרכו. וכמו שאסור לקוץ אילן בלא זמנו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא בתרא כ"ו), כן אסור לתלוש פרי קודם בישולו וכן אסור לאכלו. והאוכל פרי קודם גמר בישולו יכול להזיק לו מאוד לנשמתו, כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה. כי הפרי – כל זמן שהוא צריך להתגדל, יש לה כוח המושך, כי היא צריכה חיות להתגדל, ועל כן בוודאי יש לה כוח המושך שמושך יניקתו וחיותו. וכשתולשין אותו קודם זמנו, קודם שנתבשל עדיין כל צרכו, עדיין יש לו כוח המושך; כי כשמתבשל כל צרכו שוב פסק ממנה כוח המושך, כי אינו צריך עוד למשוך חיות. אבל כשצריך להתבשל עוד, עדיין יש לה כוח המושך. ועל כן זה האוכלו קודם גמר בישולו יכול הפרי למשוך לעצמו חיות הנפש של האדם.

ולעניין פירות שנעשים מוכנים מעצמם כשהם תלושים, כגון הבננות – מותר לאכול לאחר בישולם.