מיצים, מיץ ענבים ושמן זית

ילקוט יוסף סימן ר"ב–ס"ח

פירות סחוטים – הסוחט פירות למשקין ושותה את המשקה, כגון מיץ תפוזים או תפוחים וכן שאר פירות חוץ מענבים – מברך על המיץ שהכול נהיה בדברו.

ונסביר מעט מה הסיבה שמשתנה הברכה לאחר סחיטה: הגמרא בברכות לח. אמר מר בר רב אשי: דבש תמרים ברכתו שהכול נהיה בדברו, שאינו גוף הפרי אלא זיעה היוצאת ממנו. והתוספות כתבו שהוא הדין לכל הפירות חוץ מתירוש ויצהר [ מיץ ענבים וזיתים]. ולכן כל המיצים של הפירות – נברך עליהם שהכול.

מיץ ענבים עולה דרגה – לבורא פרי הגפן.

שמן זית – כפי שלמדנו קודם, לא מברכים כיוון שמזיק בפני עצמו. ואם עירבו באניגרון [שהוא תערובת משקה מסוים הנקרא מי סילקא, המאפשר לשתות איתו את השמן זית] שאז אינו מזיק, ועושה כך לצורך רפואה – מברך על השמן זית בורא פרי העץ.

שימו לב להלכה הבאה: אדם שמוצץ מיץ שבפירות – מה יברך?

מציצה של המיץ שאין בה לעיסה – מברך שהכול.

ואם מוצץ את המיץ שבפרי על ידי לעיסה בשיניו ואחר כך זורק את התפוז או את הענב — יברך בורא פרי העץ.

וברכה אחרונה: אם אכל כזית (27 גרם) – על הפירות נפשות, ועל הענבים מעין שלוש.

ואם תופס את הענבים וסוחט אותם לתוך פיו – יברך על המיץ בורא פרי העץ, שרק בסחיטה לכוס מקבל חשיבות של ברכת בורא פרי הגפן.