מים, בירה, סודה ותרופות

ילקוט יוסף סימן ר"ד ס' א' ז' ח'

נבטים – ברכת נבטים שמנביטים אותם עם מים בלבד, ללא אדמה – מברכים שהכול נהיה בדברו, ואם בירך האדמה – יצא.

ברכת בירה – על בירה, שהוא שכר של שעורים, בין בירה לבנה ובין בירה שחורה – מברכים שהכול נהיה בדברו, ואין שום עניין להקדימו בסדר שבעת המינים.

השותה מים – מה יברך?

יש לדעת שלגבי מים יש חילוק:

אם הוא שותה מים והוא צמא – מברך ברכה ראשונה, וכששתה רביעית (81 גרם) בבת אחת – מברך גם ברכה אחרונה.

אם הוא שותה מים ואינו צמא כלל – אינו מברך כלל, לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה.

שותה להעביר מאכל שנתקע – לא מברך כלל.

שאר משקים – דינם שמברך גם כשאינו צמא, והטעם הוא שיש הנאה של החיך בשתייתם.

סודה – השותה סודה כשהוא לא צמא, אבל יש לו הנאה מהשתייה – מברך תחילה וסוף.

מאכלים ומשקים לרפואה – כל המאכלים והמשקים שאדם אוכל ושותה אותם לרפואה, אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם – מברך עליהם תחילה וסוף. וכמובן שיש לבדוק למאכלים אלו כשרות.

ולכן, השותה סירופ לשיעול והחיך נהנה ממנו – יש לברך שהכול, ולבדוק שהסירופ כשר, ללא חשש של תערובת שומן מן החי וכדומה.