שהכול – בשר, תפוח אדמה ופטריות

ילקוט יוסף סימן ר"ד סעיף א'

על כל דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר בהמה, חיה, עוף, דגים, ביצים, חלב, מים, גבינה וכיוצא באלו – מברכים שהכול נהיה בדברו.

בשר חי – האוכל בשר חי ונהנה מזה – מברך שהכול, כמו שמצוי היום במסעדות שאוכלים בשר טחון יחד עם תבלינים חריפים.

טעה בברכה – מי שטעה ובירך על בשר או על גבינה או חלב בורא פרי האדמה – לא יצא ידי חובה, וחוזר לברך שהכול.

תפוח אדמה ובטטה – תפוח אדמה או בטטה שעברו בישול או טיגון – ברכתם בורא פרי האדמה.

כמהין ופטריות – ברכתם שהכול נהיה בדברו. והטעם: שאינם יונקים מהקרקע, אלא עיקר יניקתם מהאוויר, ואין להם לא שורשים ולא עלים.

אם טעה – טעה ובירך על פטריות בורא פרי האדמה, ולא תיקן תוך כדי דיבור לשהכול – יאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ויחזור ויברך ברכת שהכול.

גידולי מים – פירות וירקות שידוע לנו, באופן שביררנו, שהם גידולי מים בלבד, ואין להם שום יניקה מהקרקע, שהכלי והמים מפסיקים בין הזרעים לקרקע – מברך עליהם שהכול, ואין לברך עליהם ברכת הפירות או הירקות. ואם טעה ובירך כברכתם – יצא בדיעבד.

ויש גידולי מים שבתחילה נזרעים עם מעט אדמה, ולאחר שהם נובטים מוציאים אותם עם האדמה הזאת ועוברים לגידול הידרופוני [גידולי מים], וכשמגדלים בצורה זו – ברכתם האדמה.