בוטנים, במבה, פופקורן ושלוה
מתוך חוברת שמחה בלב · שבט תשפ״ו · עמוד 49 · י״ח שבט תשפ״ו
ילקוט יוסף סימן ר"ב–ס"ז
בוטן אמריקאי – המצופה בציפוי עבה בקמח חיטה שהוא מחמשת מיני דגן – מברכים עליו מזונות ופוטרים בברכה את הבוטן.
פקאן מצופה אוראו – מברכים על פקאן זה בורא מיני מזונות.
חטיף צ'יטוס – ברכתו שהכול נהיה בדברו.
במבה וגם במבה נוגט – ברכתם בורא פרי האדמה, מהטעם שנעשים מזן מיוחד של תירס שאינו ראוי לאכילה אלא על ידי ריסוק או ניפוח.
קרקר דגנים הנקרא לחמית – ברכתו מזונות, ואפילו אם שמים עליו טונה – נשאר בברכתו. ואם אוכלים את הקרקר יחד עם דג הרינג, ודעת האוכל היא על הדג, והקרקר בא רק להעביר הטעם – במקרה זה שהדג הוא העיקר, מברך עליו שהכול ופוטר את הקרקר. ואם דעת האוכל גם לשבוע מהקרקר – יברך מזונות.
גרבר (רסק פירות לתינוקות) – מברכים על זה "בורא פרי העץ", כיוון שיש בו שיירים קטנים של פירות. ולגבי ברכה אחרונה – לא יברך, כיוון שדינם כמשקה, ואי אפשר לגמוע מהם רביעית בבת אחת.
פופקורן – שהוא תירס קלוי ומנופח – מברכים בורא פרי האדמה, וכן על פופקורן מצופה בדבש וחמאה – ברכתו האדמה.
על שלוה, שהיא חיטה תפוחה – מברכים בורא פרי האדמה, ולעניין ברכה אחרונה נחלקו הפוסקים ועדיף לאכול בתוך סעודה, ואם אכל שלא בסעודה יברך בורא נפשות רבות.