עד היכן נוטלים, חציצה ותחבושת
מתוך חוברת שמחה בלב · חשוון תשפ״ו · עמוד 43 · ט״ו חשון תשפ״ו
עד היכן נוטלים – לכתחילה צריך שיבואו המים על כל כף היד, ובעת הנטילה יהפוך ויסובב את ידיו כדי שיבוא עליהם המים מכל צד עד פרק הזרוע [חיבור הזרוע עם הכף יד]. ומכל מקום, אם נטל עד קשרי האצבעות [חיבור האצבעות לכף יד] ונגמרו לו המים – יצא ידי חובה וגם רשאי לברך.
חציצה – אישה העונדת טבעת ומקפידה עליה משום שהטבעת יקרה, צריכה להסיר אותה בשעת נטילת ידיים. והמדד לכך הוא כשהיא מכינה בצק לעוגה, ובמידה ובזמן זה מסירה את הטבעת – גם בנטילת ידיים צריכה להסיר את הטבעת. ואם אינה מקפידה על הטבעת ותמיד משאירה אותה על ידה – במקרה כזה אין הטבעת נחשבת לחציצה.
גבס או תחבושת – מי שיש לו בידו האחת גבס או תחבושת, ובאופן כזה יכול ליטול יד אחת בלבד – בכל זאת נוטל ומברך כרגיל על נטילת ידיים.
הגבהת הידיים – לאחר הנטילה, על פי הסוד, יש להגביה את הידיים כלפי מעלה – גם אנחנו ששופכים רביעית בכל פעם.
נוגע במקומות המכוסים – מי שנגע באמצע הסעודה בידו במקומות המכוסים שבגופו, או שנכנס לשירותים להתפנות – צריך ליטול את ידו שוב כשממשיך בסעודה, אך לא יברך על נטילה זאת וגם לא יברך שוב ברכת המוציא.
נרדם על ידיו – מי שבאמצע הסעודה הרגיש עייפות ונרדם על ידיו שנת ארעי – כשקם צריך לחזור וליטול את ידיו ללא ברכה.