טיבולו במשקה – פרי שטוף, זיתים ועוגת דבש

בשבוע שעבר התחלנו לעסוק בדיני נטילת ידים על טיבולו במשקה, והיום ניתן כמה דוגמאות:

א. שטיפת פרי – מי שלוקח פרי ושוטף אותו במים, כגון ענבים וכדומה, וכרגע הפרי רטוב ורוצה לאוכלו.

לפניו יש שתי אפשריות:

האפשרות הראשונה – לקחת מגבת ולנגב את הפרי, ואז יכול לאכלו ללא חשש.

האפשרות השניה – ליטול את ידיו (ללא ברכה), כיון שהמים הם אחד משבעה משקים המטמאים, כפי שלמדנו קודם, ולכן צריך ליטול את הידיים לפני האכילה, ובכך לא נעביר טומאה לפרי.

ב. זיתים או מלפפונים מקופסא – גם כאן מתקיים דין טיבולו במשקה. שהרי כשאוכלים זית או מלפפון עם היד מתוך קופסת שימורים, היד נגעת במקום הרטוב. ולכן יש ליטול את הידיים ללא ברכה קודם האכילה.

ג. עוגת דבש – מי שאוכל עוגה שיש עליה שכבה של דבש בידו, גם כאן צריך ליטול את ידיו ללא ברכה.

ד. טובל בקפה – מי שאוכל כמה עוגיות וטובל אותם בקפה או בתה, וידו נוגעת גם במקום הרטוב, צריך ליטול את ידיו.

האם יש דרך שלא ליטול ידיים על טיבולו במשקה?

יש שלושה תנאים, שבהתקיים שנים מהם יחד אנו מקלים, ולא מצריכים ליטול את הידיים:

א. אכילה של פחות מכזית (27 גרם) מהמאכל.

ב. לא נו געים ישירות ב פרי או המאכל, אלא משתמשים במזלג.

ג. המאכל מבושל.