למה נוטלים ידיים לפני לחם, וכיצד

אנחנו מתחילים את הלכות ברכות מדיני נטילת ידיים על הפת.

מדוע נוטלים ידיים קודם אכילת לחם?

מצווה מדברי סופרים (חכמים) ליטול ידיים קודם סעודה, ונסמכת מהפסוק (ויקרא כ' ז '): "והתקדשתם והייתם קדושים", והתק דשתם – אלו מים ראשונים. ויש טעמים רבים בנטילת ידיים, ויותר מזה אומר הזוהר הקדוש (לך לך, דף פ"ז) שהנוטל ידיו זוכה לברכה ולעשירות, והמזלזל ולא נוטל – נענש להיפך חס ושלום.

מהי הברכה – אף שמצוות נטילת ידיים היא מדברי חכמים, בכל זאת אנו מברכים עליה: "ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם אשר וכו'... על נטילת ידיים".

האם את שתי הידיים יש ליטול – בנטילה על הפת צריך ליטול את שתי הידיים, גם אם אוכלים עם יד אחת.

מהו הסדר הנכון – יטול קודם את יד ימין, וישפוך עליה מים מיד שמאל שלוש פעמים בזה אחר זה, ולאחר מכן יטול את יד שמאל שלוש פעמים בזה אחר זה.

שיעור האכילה בנטילת ידיים – כאן אנו מגיעים להלכה חשובה ביותר, שצריכה חיזוק, במיוחד בסעודות השבת. יש רבים שנוטלים ידיים לאחר הקידוש. בעל הבית חותך להם חתיכה קטנה מהפת, שאותה הם אוכלים, ובשאר הסעודה אינם נוגעים עוד בלחם, ומסתפקים באכילת האורז או הבשר וכדומה. ולכן חשוב לומר שברכת"על נטילת ידיים" מותר לברך רק כשאוכלים כמות של 50.4 גרם, וטוב להחמיר ל -54 גרם מהפת. ואם אוכלים פחות משיעור זה, ומעל 27 גרם – יש ליטול את ידיו ללא ברכה. ומחר נרחיב יותר.