שמחה בלבשמחה בלבהלכות לפי נושאים
הלכות לפי נושאים › הלכות שבת › הלכות מוקצה
הלכות מוקצהבסיס לדבר האסור

דעת הבעלים, אשה, שותפים וגבאי

מתוך חוברת שמחה בלב · כ״ח חשון תשפ״ז

בשבוע שעבר התחלנו ללמוד דין בסיס לדבר האסור, ואמרנו שדין בסיס חל רק בדעת הבעלים, והיום נרחיב בזה יותר:

בסיס רק מדעת – כדי שיחול דין בסיס צריך את דעת הבעלים. ולכן, חפץ שהוא מוקצה שהונח על חפץ היתר בטעות – גם שהיה מונח בבין השמשות – לא חל עליו דין בסיס.

הונח בכוונה על דעת להסירו – חפץ של איסור שהונח בעוד היום גדול על דעת להסירו (לדוגמא: אדם שהניח את הכסף על המגש ורצה רק לכמה שעות, ולפני שבת התכוון להעבירם למקום אחר ושכח) – גם אין כאן דין בסיס, כיוון שהנחה זאת נחשבת הנחה שלא מדעת.

אופן השימוש בכלי – כשרוצים להשתמש באותו כלי היתר, מותר להטות את הכלי ולנער מעליו את המוקצה, באופן שעושה טלטול מן הצד ולא נוגע בו בידיים.

בסיס על ידי אשה – אשה שהניחה דבר מוקצה על חפץ או כלי היתר של בעלה – חל דין בסיס ונאסר אותו החפץ, ונחשב כאילו הוא הניח. והטעם בזה: שאנו אומרים לגבי בסיס, יד אשה כיד בעלה.

שותפים – הוא הדין בשותפים באותו החפץ, שהאחד אוסר על השני כשהניח מדעת, גם אם אין את דעת השותף השני.

דין גבאי – גבאי שהניח על כיסא של בית הכנסת נרות שבת, וכיסא זה אינו מיועד להנחת נרות אלא לישיבה – אינו נעשה הכיסא כבסיס לדבר האסור, כיוון שאין הגבאי בעלים על רכוש בית הכנסת. לפיכך, אם גוי הוציא את הפמוטות לאחר שהנרות כבו, מותר להשתמש בכיסא.

עוד בבסיס לדבר האסור

עוד בהלכות מוקצה