נגיעה, הנאה ונשיפה במוקצה

היום אנחנו נלמד כללים בהלכות מוקצה, ואחר כך נתחיל לפרט כל סוג מסוגי המוקצה. יהי רצון שהלימוד יהיה להצלחת הלומדים וכלל ישראל.

אחרי שלמדנו למה אסור לטלטל מוקצה (וטלטול פירושו הזזה של המוקצה), היום נרחיב מה הדין בנגיעה, בכיסוי, בהנאה, ובטלטול בשינוי:

הזזת מוקצה – איסור טלטול המוקצה הוא גם בהזזה ובנענוע, אפילו שגוף המוקצה נשאר במקומו. אולם, מותר לנגוע במוקצה כשאינו זז ממקומו – אלא אם מדובר במוקצה שיכול לזוז מנגיעה, כגון ביצה שנולדה בשבת, שנגיעה בה עלולה להזיז אותה ממקומה.

הנאה ממוקצה – בימים הבאים נלמד שאבן נחשבת כמוקצה מחמת גופו, וגם שאסור להרים אבן (אלא אם ייחד את האבן קודם השבת, שגם על זה נלמד). בכל זאת, מותר ליהנות ממנה, כגון לשבת על האבן; גם אם בישיבה האבן זזה מעט, אין זה נחשב כטלטול האסור, כיוון שזה טלטול כלאחר יד (בשינוי).

(מה שאמרנו שמותר ליהנות ממוקצה – היתר זה אינו במוקצה מחמת מצווה, כגון עצי סוכה ונוי סוכה, שהם אסורים גם בהנאה).

טלטול מוקצה ברוח הפה – מותר לטלטל מוקצה על ידי נשיפה ברוח פיו, שאין זה בכלל האיסור.