טלטול בגוף וטלטול מן הצד
מתוך חוברת שמחה בלב · ט׳ חשון תשפ״ז
טלטול מוקצה שאין בו חשיבות בטלו כלפי ההיתר – יש פעמים שהתירו טלטול של מוקצה שאין לו חשיבות כלל כלפי ההיתר לצורך סילוקו מעליו. לדוגמא: אדם שהלך על גבי עשבים ונתקעו לו מעט בין אצבעות הרגלים – גם שעשבים הם מוקצה, מותר לסלקם מעל גבי הרגל, כיוון שאין בהם חשיבות כלפי הרגל כלל.
טלטול באמצעות הגוף – טלטול מוקצה בגוף או ברגלים שלא באמצעות הידיים מותר אפילו לצורך המוקצה. לפיכך מותר לדחוף מוקצה שיש חשש שייגנב או ייהרס מהשמש, באמצעות רגליו.
טלטול מן הצד – פירושו שמטלטל את המוקצה לא ישירות אלא על ידי כלי שמותר בנגיעה, כגון סכין. אם עושה כך לצורך דבר המותר, הדין הוא שמותר.
וניתן דוגמא להבנה: אדם שפיצח בשבת גרעיני חמניה או קליפות אגוזים, וכרגע הם מונחים על השולחן. כיוון שדינם של קליפות אלו הוא מוקצה מחמת גופו והם לא ראויים לאכילה כלל, בכל זאת מותר לטלטל בטלטול מן הצד כיוון שצריך בניקיון של השולחן, והדרך לעשות זאת בהיתר היא לקחת את הסכין, למקם את הפח תחת השולחן ולטלטל את הקליפות לתוך הפח ללא נגיעה בהם בידיים.
והוא הדין כשהתלכלכה הרצפה מקליפות שאינן ראויות לאכילה, שגם במקרה כזה מותר לקחת מטאטא ויעה ולהרים את הקליפות באמצעותם לפח. והטעם שמותר הוא שצריך את הרצפה נקייה וגם עושה טלטול מן הצד ללא נגיעה בקליפות באופן ישיר.