מלאכת בונה – מה הרב רצה ללמד

היום חוזרים להלכות שבת ומתחילים במלאכת בונה. למדנו בחוברות הקודמות שאת איסורי שבת אנו לומדים מהמשכן, ואחת מהמלאכות שנעשו במשכן הייתה בשעת הקמתו חיבור של הקרשים לאדנים, ומכיוון שביטלו את האדנים לקרקע – נחשבים כבניין בקרקע. ולכן עוברים על מלאכת בונה מהתורה בכל הקמה של חלק בבניין. ולפי זה נלמד שכל הכשרה של בנייה אסורה בשבת. ולכן במלאכת בונה נכללים עוד דברים שאסורים.

לדוגמא: אדם שיש לו בקרקע ביתו מקום שיש בו בור או אפילו תל של עפר והוא רוצה להשוות את הקרקע, כלומר ליישר כשעושה זאת בשבת עובר על איסור בונה.

דוגמא נוספת – אדם שלוקח מרצפת בביתו שיצאה מהמקום ומחזיר אותה למקומה – גם במקרה זה עובר על מלאכת בונה.

ונתחיל בכמה הלכות מצויות, וכפי שלמדנו קודם נמשיך במתכונת של שאלה –תשובה: יוסי הוא קבלן בניין. ביום חמישי הוא יצק בטון לגג של בית, ואמר שיגיע שוב בשישי וגם בשבת להשקות את הבטון כדי לגרום לו להתקשות. הרב שמע אותו ואמר לו: "יוסי, בשום אופן אין לך לעשות זאת בשבת!"

מה הרב רצה ללמד את יוסי?

תשובה: הרב רצה ללמדו שאסור להשקות בטון בשבת, כיוון שפעולה זו גורמת לו להתקשות יותר לאחר ששופכים עליו מים, ונחשבת למלאכת בונה – שהיא מן האיסורים בשבת.

הפתרון: אפשר לחבר כבר מיום שישי ממטרות הפועלות מעצמן באמצעות שעון שבת, וכך יושקה הבטון ללא מגע יד אדם – בלי חילול שבת.