אוהל קבע ואוהל עראי – גגון ועגלת תינוק

נקדים הקדמה קצרה כדי להבין את ההלכה הבאה: לפי ההלכה, אדם שבונה אוהל קבע – כלומר, להשאירו קבוע – עובר איסור מהתורה.

ואם הוא בונה אוהל ארעי – באופן זמני כדי להגן עליו מן החמה או מהגשמים – עובר איסור מדרבנן, מהטעם שמא יעשה אוהל קבע. ולפי זה נשאל:

מירי יצאה עם בנה הקטן לטיול בשבת. פתאום היא ראתה שהשמש מפריעה לבנה הקטן. האם מותר למירי להגן עליו בכך שתפרוס שמיכה או סדין מעליו שיגן עליו מהשמש הקופחת?

תשובה – לא אסרו חכמים עשיית אוהל ארעי אלא אם עושים אותו בשבת מחדש, כלומר, הוא לא היה קיים כלל. אבל להוסיף על אוהל קיים – הדבר מותר. ואוהל קיים פירושו שכבר היה מלפני השבת פרוס טפח.

ולכן נלמד להלכה: שאם היה הסדין פרוס קודם השבת ברוחב טפח – 8 ס"מ – מותר להמשיך ולפרוס את כולו, מהטעם שמה שאסרו חכמים הוא עשיית אוהל ארעי חדש בשבת, אבל תוספת על אוהל ארעי שכבר נפרס 8 ס"מ – מותרת.

והוא הדין בגגון של עגלת תינוק: שאם כשהוא סגור יש רוחב של 8 ס"מ – מותר לפתוח אותו בשבת ולהגן על הילד מהחמה או מהגשמים.

ויש לשים לב שגם בסגירה של הכיסוי או הגגון להשאיר רוחב טפח – 8 ס"מ – שהרי חוץ ממלאכת בונה, יש גם מלאכת סותר, שהיא במקרה שלנו סתירת האוהל הארעי. ולכן, גם כשפותחים את הכיסוי – צריך לשמור על רוחב של טפח,וכך גם בסגירה של הכיסוי.