מחשב מסלול מחדש

לקראת חודש אלול זכיתי באחד הימים לטייל בארץ. התחזק לי שוב שארץ ישראל יפה יותר מכל המדינות בעולם. ובין המקומות שטיילנו אמר לי אחד מבני המשפחה שיש מעיין שהוא מכיר, שרק לפני שבוע היה שם, ושווה לבקר בו. אמרתי לו שאשמח. הגענו למקום והוא העביר אותנו במסלול של מים מלאים אבנים. המסלול היה די קשה, אז שאלתי מתי מגיעים למקום יותר עמוק שיש בו בריכה מיוחדת כדבריו, והוא אמר לי: עוד קצת, עוד קצת. ורק אחרי כמעט שעה של התאמצות הגענו ליעד.

אחרי שסיימנו אמרתי: בטוח יש דרך יותר קלה לחזור. ובדקתי וגליתי שבאמת יש – לא יותר קלה, הרבה יותר קלה. התברר שעשינו את המסלול הקשה ביותר שאפשר לעשות, ולפ חות בחזור הרווחנו. ואז, אחרי כל מה שעברנו, חשבתי למה לא גיליתי את המסלול הקל מהתחלה. ואז הבנתי שכל הקושי היה ללמוד דבר חשוב.

אחד הקשיים של כל אלו שחפצים בקירבת ה' ורוצים להתקרב הוא הפחד שאולי יהיה לי קשה. הרי סוף כל סוף, ממבט חיצוני הדרך נראית קשה ומאתגרת. אולי אצטרך לוותר ואולי גם לסבול.

רק שמי שלוקח את המסלול ומסתכל על החיים הרוחניים שלו במשקפיים של אמונה ומבין שאולי הדרך נראית קשה וכרגע אני מבין שיש כאן ויתור – אבל השכר שאדם ירוויח עוד בעולם הזה אין לתאר, ואני לא מדבר על העולם הבא ששם זה נצח. כבר בעולם הזה מרוויחים חיים יותר שלווים, פחות רדיפות אחרי כל מיני תאוות. אז נכון שכרגע ההתגברות היא סוג של קושי, אבל אחר כך, כשבאמת חוזרים במסלול הנכון, זוכים לכל המתנות ולכל ההשפעות הטובות.