הכנות לשנה החדשה — חזרה בתשובה
מתוך חוברת שמחה בלב · אלול תשפ״ו · עמוד 62 · כ״א אלול תשפ״ו
הרבה פעמים אנו מספרים בלימוד היומי על יהודים שהצליחו להתגבר על המידות, שתקו, הבליגו וזכו בגדול. השאלה: מה יעשו אלו שלא הצליחו לשתוק? ונספר: בחור אחד עבד עם אבא שלו בתחום השיפוצים. מי שמכיר קצת יודע שהתחום הזה דורש הרבה מאמץ ועבודת כפיים. יום אחד, באמצע הפרויקט, אחד מהקבלנים שהיה שם ביקש מאותו בחור עזרה. הוא בא ובחפץ לב עזר לו, וגם הביא עוד שני פועלים שעובדים איתו שגם הם יעזרו. אחר כך הקבלן ביקש עוד טובה – לזרוק במכולה שלהם כמה ברזלים - וגם לזה הם הסכימו. הם אמרו: יש כאן אדם שעובד איתנו במקביל, אם אפשר – למה לא לעזור. הם סיימו, חזרו לעבודה ולשבירת קירות. אחרי כמה שבירות הצטבר להם הרבה פסולת, והוא ניגש לקבלן שקודם הוא עזר לו ואמר: " אחי, אתה יכול לתת יד עם הבובקט שלך ולעזור לנו דקה להעמיס למכולה?" הקבלן אמר לו: "מחילה, לא יכול, אני באמצע משהו." הבחור שמע – ובאותו רגע עלה לו סף הרתיחה ל־ 200 מעלות. הוא התחיל לצעוק שם ולומר: "איזה כפוי טובה! עכשיו עזרתי לך – אתה לא מתבייש?" ולא רק צעק – גם יצאה לו קללה לא יפה.
אחרי כמה דקות הוא נרגע וחשב: "מה עשיתי? איך קיללתי יהודי? אני מתבייש בעצמי." הוא הלך לקבלן ואמר לו: "אני מתנצל, טעיתי. תסלח לי." ואחר כך אמר: " בורא עולם, סליחה על הטעות." וכך הוא ביקש סליחה כמה פעמים. אמרתי לו: " תדע לך, מה שעשית הוא גדול לא פחות מאחד שהצליח להתאפק . מהסיבה שגם כשנפלת – החלטת לקום ולבקש סליחה."