עשר תעשר
מתוך חוברת שמחה בלב · טבת תשפ״ו · עמוד 34 · י״ב טבת תשפ״ו
אחד מסימני הגאולה הוא "היוקר יאמיר", וכולנו מרגישים זאת בכיס – הכול עולה ועולה ונהיה יקר , וסכום שפעם הספיק למשפחה ממוצעת להסתדר – היום זה לא כך. ובכל זאת, גם ביוקר המחיה אפשר לזכות לברכה בכסף. ואני אישית מכיר הרבה אנשים שגם במצב של היום הם לא במינוס. אמנם הם לא חיים ברווח גדול, ובכל זאת – לא חסר להם כלום. רובם מאותם אנשים מקפידים על מעשרות – הם נותנים בכל חודש 10 אחוז מהמשכורת לטובת עניים, הגברת תורה ועוד. אחד מהם סיפר לי שהוא מרגיש בחוש כמה זה נכון . הוא מספר שבכל חודש בשנה האחרונה הוא נותן מכספו לטובת הכלל, וכך הוא נוהג כמעט שנה. בחודש הקודם היו לו יותר הוצאות מהרגיל, והתחיל קצת לחץ בחשבון – אז הוא החליט שבאותו חודש הוא ידלג על המעשרות. עברו כמה ימים, הוא נסע באחת הערים בארץ, והגיע למקום שמאוד קשה למצוא בו חנייה. ופתאום מישהו יצא מחנייה ממולו – הוא החליט שהוא מחנה שם. רק שיש לו רכב נמוך, ובמדרכה שהוא רצה להחנות בה – הייתה גבוהה. הוא שמע "בום" ולא התייחס אליו. הוא חזר הביתה לאסוף את הילדים, ואז הם אמרו לו: "אבא, מה קרה לרכב?" הוא יוצא לבדוק, ומתברר שכל הטמבון נשבר. כשהוא ניגש לאמוד את הנזק – אמרו לו: 7,000 ₪. הוא חזר הביתה ואמר לאשתו: "מה את אומרת, איך הזקתי כך את הרכב?" והיא מיד אמרה לו : "לדעתי זה קרה כי החודש לא נתת מעשרות." וכשהוא סיפר לי – אמרתי לו שזה ממש כך. מה שנגזר שתפסיד – יצא ממך. רק אתה תבחר כיצד – או במעשרות ואז גם תרוויח מצווה, או בהפסד חלילה.