עונת החתונות

מיד אחרי חג השבועות הגיעה עונת החתונות. אנשים רבים זכו להקים בית בישראל ולקדם את הגאולה. ובין כל החתונות זכיתי גם להגיע לחתונה של בחור יקר שעבר דרך מדהימה רקדנו איתו, שמחנו יחד. ואז, תוך כדי סיבוב, אחד מהבחורים המשמחים עשה תנועה לא נכונה ונפל. חשבנו שיש כאן עוד נפילה רגילה ומיד הוא יקום — וזה לא היה כך. הוא ממש סובב את הקרסול וקם עם כאבים.

בהמשך הערב הוא הלך לשבת, ורק בבוקר שמעתי את המשך הסיפור. התברר שהבחור היקר שלנו הגיע לביתו והכאבים היו גדולים. וכשקם בבוקר הוא הרגיש שמשהו לא בסדר עם הגוף שלו. הוא התחיל לרעוד והרגל נפוחה. ובאותו רגע הוא החליט שמה שיעזור לו כרגע הוא לדבר עם ה'. מיד הוא נטל ידיים, תפס פינה ואמר: "אבא, סליחה. אני אוהב אותך. אני בטוח שהייסורים הם לטובתי, לסלוח על מה שחטאתי לפניך, ובבקשה שהכול יסתדר". הוא סיים את התפילה וכבר הרגיש יותר טוב.

אשתו אמרה לו: "שמע, חייבים ללכת לבדוק את הרגל, לצלם". הוא חשב עם עצמו ואמר: הרי צילום זה הרבה זמן עד שיקבלו אותי, ולא ללכת זה גם לא נכון – צריך לעשות השתדלות. אז מה שאני יכול לעשות כרגע זה להתפלל ולבקש מהשם שהרפואה והישועה תגיע במהירות, ואוכל לחזור לסדר שלי בשמחה.

הוא סיים את התפילה, נסעו לבית הרפואה. הוא נכנס, והיה שם 15 דקות בלבד, אחרי צילום ותוצאה. הדוקטור שטיפל בו לא האמין שאפשר לסיים את הבדיקה הזאת בכזה מעט זמן, עד שאמר לו שגם לאח שלו הוא לא יכול לקצר ככה את התור כוח התפילה.