המשך מאתמול: ושלושה מתוכם סיפרו לי על החיים…
מתוך חוברת שמחה בלב · טבת תשפ״ה · עמוד 60 · כ״ג טבת תשפ״ה
המשך מאתמול
ושלושה מתוכם סיפרו לי על החיים שלהם ושגם הם רוצים להתחזק ולא כל כך יודעים איך. הרגשתי שבורא עולם כיוון אותי ממש לשם. ואז נזכרתי איך שהייתי בצבא, רק התחלתי בתשובה ולימדתי אותם להניח תפילין ולברך ברכות השחר, והיום אני שוב רואה אותם.
התחלתי לחזק אותם באמונה ואמרתי להם כמה השם יתברך אוהב אותם. הם ממש שמחו וביקשו שנשמור על קשר ושהם רוצים להתקרב להשם יתברך.
ראיתי שכבר רוצים להוציא את המחיצה ואמרתי שזה הזמן לזוז לאירוע השני, רק שלא היה לי מושג איך אני מגיע לשם. עשיתי תפילה להשם יתברך ואז אני מקבל שיחה שוב מאבא של החבר שאומר לי: "אני מגיע אליך, תצא". הייתי בהלם. נכנסתי לרכב ואמרתי לו שאני מרגיש לא נעים, כאילו הוא הנהג הפרטי שלי. הוא שאל אם לנסוע לאירוע השני. אמרתי לו שיחזור לביתו, לא רציתי להטריח אותו. הגענו לבית ואז ראיתי עוד חבר שרוצה להגיע לאירוע השני. ראיתי שהשעה כבר 23:00 ואז האבא של החבר אמר לנו: "קחו את הרכב ותסעו, הכול טוב".
נסענו לאירוע בדיוק כשהם היו בריקודים של המנה העיקרית. איך שהחתן ראה אותי, הוא כל כך התרגש ושמח ואמר לי שהוא כבר חשב שלא אגיע, ועכשיו שבאתי עשיתי לו שמחה גדולה בלב. רקדתי איתו במשך חצי שעה והודיתי להשם על היום המופלא הזה. ואז אמרתי לו במילים שלי: "בורא עולם, לא היה לי מושג איך אני מגיע לאירועים הללו היום. הרגשתי שאין מוצא ואתה, אבא אהוב, כיוונת אותי גם לחזק את הבנים שלך וגם לשמח שני חתנים ביום אחד. איזה טוב השם."