אבא תחדש אותי לגמרי
מתוך חוברת שמחה בלב · טבת תשפ״ה · עמוד 42 · ט״ו טבת תשפ״ה
אני מרגיש כיבוי אורות כך אמר לי בחור אחד, "בהתחלה היה לי יותר חשק לקיום המצוות וללימוד התורה, ועכשיו אני מרגיש שזה נעלם. למה זה ככה?" הוא סיים בצער. אמרתי לו: "קודם כל, אל תהיה עצוב. מה שעובר עליך הוא חלק מרכזי מהחזרה בתשובה שלך, ולא רק שלא חזרת אחורה, אלא אפילו התקדמת. אני אסביר לך את כוונתי במשל: ילד בגיל שנה שאבא שלו רצה שיתחיל לעשות את צעדיו הראשונים וללכת, תפס אותו בשתי הידיים והעמיד אותו על הרגליים. שחרר האבא את הילד וקצת התרחק. הילד עשה שני צעדים ונפל. ושוב פעם האבא הרים אותו, התרחק ונתן לו לעשות כמה צעדים לבד, ושוב נפל. האם הילד הזה ילמד כך ללכת?" "ברור," הוא ענה לי. "זאת הדרך." "ואם האבא לא יעזוב את הילד ולא ייתן לו לעשות את הצעדים לבד אלא רק יעמיד ויחזיק אותו כל הזמן, האם כך הוא ילמד ללכת?" "לא," ענה לי הבחור. "האבא חייב לעזוב אותו ולתת לו לנסות לבד." אז אתה מבין, אחי היקר, שכך הקב"ה עושה איתך. בהתחלה, כשרק התחלת להתקרב, אז בורא עולם הרים אותך, נתן לך כוחות והיה לך קל. עכשיו, כשהוא רוצה שתתקדם בעצמך, הוא נותן לך קצת הרגשה של ריחוק כדי שתעשה אתה את המאמץ, וכך אתה מתקדם עוד שלב בהתקרבות שלך לבורא עולם. לכן, אחי היקר, מה שעשית קודם ומה שאתה עושה עכשיו זה עולם אחר לגמרי. המאמץ שלך כיום במצב שלך מאוד נחשב בשמים, ואדרבה, תשמח שעכשיו קשה לך – זה אומר שאתה בעלייה."