אין אדם שומע להקב"ה ומפסיד
מתוך חוברת שמחה בלב · כסלו תשפ״ו · עמוד 64 · כ״ג כסלו תשפ״ו
יש בחור אחד שאני כבר תקופה ארוכה רואה את השינוי החל אצלו, וכבר הבאתי עליו לא מעט סיפורים על ההתחזקות שלו, על הניסיונות שהוא חווה, ועל הדרך שהוא דובק בה.
אותו בחור עשה שינוי מהקצה אל הקצה. הוא החליט שהוא רוצה להקדיש את זמנו ללימוד התורה.
עכשיו אני אתן לכם רקע משפחתי, שתכירו אותו גם. הוא גדל בבית ללא קשר לדת – לא היה להם לא שבת, לא קידוש, פשוט כלום. ורק בגיל 15 חבר הציע לו לבוא לבית כנסת, ומשם הוא התחיל להכיר, להתחזק, ונפתח לו פתח של תשובה כל התקרבות שלו גרמה להתנגדות גדולה מהבית. ובכל זאת הוא לא התרגש יש לו דבקות במטרה, ובין הלימודים וכמה שעות של עבודה – הוא מצא לו את זמן בכל יום ללימוד התורה.
כשהוא סיפר לי על עצמו בהתחלה, על הרקע ועל מה שאיתו הוא מתמודד – התפלאתי שהוא מחזיק מעמד.
הרגשה של יחיד מול כולם הזכיר את אברהם אבינו כמובן שהיו לו את החברים שמהם הוא קיבל חיזוקים, ובכל זאת זה קשה כשמהבית זה לא הגיע כלל.
הגיע תקופת החגים האחרונה, והוא החליט שהוא מעביר את אחת השבתות שביניהם בישיבת אור החיים שבירושלים. הוא נסע עם כמה חברים ומאז לא שמעתי