מסירות נפש
מתוך חוברת שמחה בלב · כסלו תשפ״ה · עמוד 28 · י׳ כסלו תשפ״ה
בתחילת החודש דיברנו על מסירות נפש, והיום אני רוצה לספר לכם על דבר מדהים שראיתי ולמדתי שעם ישראל הוא עם מיוחד.
בשבת יש לנו שיעור שמיד אחריו יש תהילים לילדים. אחד מהורי הילדים נכנס, ושמתי לב שיש לו גבס רציני על היד.
שאלתי אותו מה קרה?
והוא סיפר שהוא נפל באתר בנייה ביותר משלוש קומות, וברוך השם הוא ניצל בנס. בשבוע הבא הוא עובר ניתוח לשיקום היד והשבוע הוא קיבל חופשה של כמה ימים מבית החולים.
אז מה אתה עושה כאן? שאלתי.
הבאתי את הילדים לתהילים הוא ענה.
אתם מבינים, אחים יקרים, במקום לנוח בבית כשהוא במצב כזה, חשוב לו שהילדים שלו יאמרו תהילים להצלחת עם ישראל.
אחד האנשים שהיו שם שאל אותו איך אתה מרגיש, והוא ענה לו הכול טוב ברוך השם, תודה רבה למלך.
אדם שיש לו אמונה גדולה מבין שהייסורים שהוא עובר הם לטובתו. וגם כשקשה לו והוא מתמודד, הפה שלו עדיין מודה להשם.
וזאת מסירות נפש – שבתוך החושך של הקושי, הוא מדליק בו אור של אמונה.