מוסר הכתם

יצא לכם להאכיל ילדים? למי שעוד לא – אזהרה קטנה: תחליפו את החולצה שלכם לפני שאתם מאכילים, במיוחד אם היא לבנה,, משום שתמיד תסיימו את המשימה עם כתם נחמד על החולצה. ומי שלא ידע וכבר נפל לו כתם על החולצה – יש שתי אפשרויות לניקוי: או להשתמש בחומר חלש שמשאיר רושם על הבגד, או להשתמש בחומר חזק שמעלים את הכול. עד כאן ענייני כתמים. ועכשיו נבין למה אני מספר לכם את כל זה: חשבתי שיש כאן מוסר גדול.

כל יהודי עבר באיזשהו רגע מהחיים ניסיון – ולא תמיד הוא עומד בו בהצלחה. ואז, כשהוא נופל, נוצר אצלו כתם רוחני בשל אותה טעות שהוא עשה – או עדיין עושה.

ואז מגיע היום, שנזרקת בו רוח טהרה ממרום, והוא באמת רוצה לכפר על העבר ולתקן את השגיאות. וכאן מגיע רגע הכיבוס. וכדי להוריד ממנו את אותו כתם – כלומר, החטא – יש שני סוגי חומרים: חומר חלש, שינקה אבל ישאיר קצת מהטעות, או חומר חזק, שינקה את הכול. אותו חומר קוראים לו רבותינו: ייסורים. והוא לא תמיד נעים – אבל הוא הכרחי.

ואז מגיע יהודי ושואל אותי: "למה דווקא עכשיו? למה דווקא כשהתקרבתי לבורא אני צריך לעבור קושי? לפני זה הכול היה נפלא, הכול זרם, הכול היה טוב..."

והוא לא מבין שלפני זה הוא חי עם כתם, ועכשיו – הוא מנקה אותו. וזה קצת כואב. אבל עדיין מלווה ברחמים רבים מאת ה'. ואותו אדם – אם ישכיל להבין זאת, ולא ייפול ברוחו ובדעתו –אז לאחר מכן, הוא יהיה חדש ונקי, ויחזור למסלול של "הכול זורם, הכול טוב" –רק שהזרימה החדשה תלווה ברוח טהרה.