אבא קרב אותי אליך

יש אישה אחת שיש לה תפקיד מיוחד. היא מתקשרת לנשים שרוצות ללמוד על מצוות הטהרה ומסבירה להן כיצד לקיימה וגם כמה חשיבות יש במצווה זו. בדרך כלל רוב הנשים מקבלות ומסכימות לדבריה, ואמרנו "רוב" כיוון שלאחרונה היא דיברה עם אישה אחת, ולאחר כל ההסברים היא אמרה לה את המשפט הבא: אני לא מסוגלת, זה גדול עליי מדי. האם היא צודקת ובאמת יש אנשים שיותר קשה להם, וכביכול הם קיבלו מאת ה' ניסיון שאי אפשר לעמוד בו? ולא רק לעניין הטהרה — זאת הייתה רק דוגמה — ניקח את זה לכל התגברות על היצר. האם הטיעון של אני לא מסוגל הוא נכון, או שעל כל דבר אפשר להתגבר, רק שזה דורש יותר מאמץ? נלמד יחד את דברי רבי נחמן: כל המניעות שיש לאדם מעבודת ה' — אף על פי שנדמה לאדם שהמניעה שלו גדולה מאוד ואי אפשר לשוברה — אבל באמת אינו כן. כי אין אדם שיהיה לו מניעה שלא יוכל לשוברה אם ירצה באמת. ואין השם יתברך שולח על שום אדם מניעות, רק כפי כוחו ויכולתו שיוכל לעמוד בהן אם ירצה להתגבר עליהן כראוי. אפשר לומר שקיבלנו תשובה ניצחת: רבנו אומר שהכול זה עניין של רצון, ואם היא תרצה — היא תקבל כוח להתגבר על הקושי, מהטעם שבורא עולם לא מנסה אדם בדבר שאינו יכול לעמוד בו. ועוד עניין לא פחות חשוב — הוא מה שאומר רבנו: "נדמה לאדם שהמניעה שלו גדולה ואי אפשר לשוברה..." ניתן דגש על המילה "נדמה לו", ונבין שהרבה מאוד קושי תלוי בדמיון. ומיד לאחר שמתגברים על הדמיון ומקיימים — מתחילים להבין שבמציאות זה לא היה קשה, אלא שכל הקושי היה רק בראש.