שינוי לטובה

ישבתי לשיחה עם בחור שהתחיל להתחזק ולהתקרב לה' יתברך. שאלתי אותו: "איך מקבלים אותך בבית?"

והוא סיפר לי שקשה להם. הם לא מבינים מה קרה לו - למה הוא החליט להשתנות.

"מה למשל?" שאלתי.

והוא סיפר: "בשבת בבוקר יצאתי לבית הכנסת, ואמא שלי אמרה לי, 'לאן אתה הולך?' אמרתי לה, 'להתפלל'. והיא אמרה לי, להתפלל? תמשיך לישון, מה יש לך?'"

"ומה ענית לה?" שאלתי.

הוא חייך ואמר: "אמרתי לה: 'אמא, אני אוהב אותך' – ויצאתי."

התפעלתי ושאלתי: "ומה אתה עושה מבחינת האוכל? יש פלטה לשבת?"

הוא ענה: "לא...אבל הכול טוב. בלילה אני אוכל דג, וביום - חתיכת חלה עם כמה סלטים."

אמרתי לו איזה צדיק: "אתה רוצה שנדאג לך לפלטה?"

הוא השיב: " לא נראה לי שכדאי. הבאתי נטלה, והיא אמרה לי לקחת אותה ליטול ידיים רק בחדר... אבל הכול טוב — אני אוהב אותה, ולאט־לאט היא מקבלת. כבר חודשים שאני עושה קידוש בבית, והיא יושבת ומקשיבה. ואת כוס הקידוש הבאתי מסבא שלי."

"אשריך," אמרתי לו, "אתה עושה נחת גדולה לה' יתברך." והדברים שלו ליוו אותי כל היום. כמה הוא מחייב אותי – לא ליפול לייאוש, גם כשדברים לא תמיד מסתדרים כרצוני. הוא יכל להתיר לעצמו הרבה דברים, ובכל זאת – בחר להידבק ברצון ה' יתברך.