מלאכת צד – מה נחשב ניצוד
מתוך חוברת שמחה בלב · אב תשפ״ה · עמוד 59 · כ׳ אב תשפ״ה
ממשיכים בהלכות שבת והיום נתחיל במלאכת צידה שהיא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת.
כיצד המלאכה הייתה במשכן?
במשכן היו צדים את החילזון כיוון שהצטרכו לדמו לצבוע בו תכלת. במלאכת צידה יש פעמים שאיסור הצידה הוא מהתורה ויש פעמים שאיסור הצידה הוא מדרבנן.
מתי האיסור הוא מהתורה? ומתי האיסור מדרבנן?
כל שבמינו ניצוד – כלומר שיש דרך לצוד את אותו בעל חיים, כמו דגים בצידתו יש איסור מהתורה.
וכל שבמינו אינו ניצוד – כלומר שאין דרך לצודו, כגון נמלה — פטור, הכוונה אינו עובר איסור מהתורה אבל אסור מדרבנן.
מה לגבי אדם – איסור צידה אינו שייך באדם, ולכן מותר להורים לסגור את הבית במנעול כשרוצים לצאת רגע ולהשאיר את הילדים בבית. וניתן כמה דוגמאות להבנת המלאכה: משה יצא עם משפחתו לצימר בערי הגולן. בשבת בבוקר יצאו המשפחה לתפילה בבית הכנסת והשאירו את דלת הצימר פתוחה. כשחזרו המשפחה לסעודה שנייה, מה רבה הייתה הפתעתם לראות צבי בתוך החדר! משה מיד רצה לסגור את הדלת ולשמור לעצמו את הצבי, אלא שמשהו עצר אותו והוא פתח את החוברת לבדוק את ההלכה.
מה נאמר למשה? האם הוא רשאי לסגור את הדלת? התשובה היא שלמשה אסור לסגור את הדלת, שבכך הוא גורם לצידה של הצבי בשבת ועובר איסור מהתורה. ולכן הוא ייתן לצבי להמשיך את חייו בטבע וימשיך יחד עם משפחתו לעשות את הסעודה השנייה.