מלאכת שוחט – איסור תורה ואיסור דרבנן

הלכות שבת – מלאכת שוחט לפני שנמשיך, נסביר מושג הלכתי חשוב בשבת, שייתן לנו יותר הבנה – מדוע יש פעמים במלאכות שבת שעוברים איסור תורה ופעמים מדרבנן. המושג הוא: "מלאכה שאינה צריכה לגופה". כבר בגמרא (שבת דף צד) נחלקו רבי שמעון ורבי יהודה ולהלכה, אנו נוקטים כרבי שמעון שזה איסור דרבנן, אך נחשב דרבנן חמור, שבשינוי מחשבה – יכול להפוך לאיסור תורה. דוגמא להבנה פשוטה יותר: אדם שצד דג בשבת, ועל ידי זה הרג אותו. לעומתו, יש אדם אחר שעבר ברחוב ודרך על נמלה – והרג אותה. האם יש הבדל בין המקרים? התשובה היא כן. האדם הראשון שצד דג עבר איסור מהתורה, שהרי הוא צריך את הדג. לכן, מדובר במלאכה שצריכה לגופה. לעומת זאת, האדם השני לא התכוון כלל להרוג, אלא רצה פשוט לעבור ברחוב. הנמלה הזדמנה לו בדרך – והוא דרכה. כיוון שהוא לא צריך למעשה ההריגה – מדובר במלאכה שאינה צריכה לגופה, ואיסורה מדרבנן. ולפי זה נשאל: האם מותר לו לעבור בדרך שבה יש נמלים? אם אדם צריך לעבור לביתו, ובדרך יש שביל של נמלים, ואין לו אפשרות אחרת – הוא רשאי להמשיך לביתו, גם אם כתוצאה מהליכתו ימותו הנמלים. הסיבה: כפי שלמדנו, הוא אינו צריך למלאכה זו, וגם אינו מתכוון להרוג את הנמלים. זה נקרא בהלכה: פסיק רישא דלא ניחא ליה, שבמקרה זה – מותר מדרבנן. אבל אם יש לו דרך חלופית – וודאי שאין לו היתר לגרום להריגת הנמלים, ועליו לבחור בדרך אחרת.