חשיבות סעודות השבת, ומתי מברכים על הלחם
מתוך חוברת שמחה בלב · טבת תשפ״ה · עמוד 37 · י״ג טבת תשפ״ה
חשיבות גדולה נתנו חז"ל לסעודות השבת עד כדי שאומרת הגמרא (שבת קי"ח): אמר רבי שמעון בן פזי א"ר יהושע בן לוי משום בר קפרא, כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות:
א. מחבלו של משיח. ב. מדינה של גיהינום.
ג. ממלחמת גוג ומגוג.
אחרי שלמדנו שצריכים לעשות שלוש סעודות בשבת, יש לשים לב שבכל הסעודות צריך לבצוע על שני כיכרות לחם (חלות וכדומה).
הטעם של שני כיכרות – זכר למן שנאמר בו "ויהי ביום השישי לקטו לחם משנה".
נקודה למחשבה -הרבה פעמים חשבתי שקל לכולם לקיים שלוש סעודות בשבת, עד ששאלתי אנשים והם אמרו לי שבסעודה הראשונה והשנייה קל להם, וכשמגיעים לסעודה השלישית הם מרגישים מלאים ולא מסוגלים עוד לאכול. לאחר שלמדנו את המעלות והחשיבות שיש למי שמקיים שלוש סעודות, חכם עיניו בראשו ויחשב איך הוא מקיים את הסעודות הללו ולא ימלא את עצמו בסעודת הבוקר.
זמן הברכה – לאחר שנטלו את הידיים ובירכו את ברכת על נטילת ידיים, יחזיק המקדש את החלות בשני ידיו ויברך ברכת המוציא לחם מן הארץ. אם הוא לבוש בכפפות בימי הקור, צריך להסירן בעת הברכה.
יש לו גבס – מי שיש לו גבס על ידיו, מותר לו לבצוע בעצמו על הפת, ואין צריך לתת לאחד מבני הבית.