נטילת ידיים בכזית, ומצוות לחם משנה

בחודש הבא בעזרת ה' נדון לגבי סעודה שלישית, והיום נסיים את החודש בעוד כמה פרטים חשובים לגבי סעודת השבת.

אתמול למדנו שמי שאינו יכול לאכול 54 גרם של פת – שהוא שיעור כביצה – יוצא בשיעור כזית, 27 גרם.

ויש לדעת הלכה חשובה בעניין זה, התקפה לכל השנה כולה:

ברכת על נטילת ידיים באכילת פת מותרת רק משיעור של 51 גרם (המשקל המדויק הוא 50.4, ולא צריך לצמצם כל כך). ולכן אדם שאינו יכול לאכול כביצה אלא רק כזית – כמו שלמדנו שבשעת הדחק הדבר מותר – במקרה כזה ייטול את ידיו ללא ברכה, ינגב ויברך המוציא.

מצוות לחם משנה

בכל אחת מסעודות השבת מצווה לברך על שתי ככרות שלמות, זכר לנאמר במן (הלחם שירד במדבר): "לקטו לחם משנה".

אחיזה בחלות בברכה - יש לאחוז את שתי הככרות בידו כשמברך המוציא. אבל כשמסיים לברך ומגיע שעת הבציעה (החיתוך מהפת) — רשאי להשמיט כיכר אחת מידו. ומי שמחמיר לאחוז בשתיהן גם בשעת הבציעה – תבוא עליו ברכה.

כיכר עליונה או תחתונה – יש נוהגים לחתוך מהכיכר העליונה, ויש הנוהגים מהתחתונה. ובכל מקום יעשו כמנהגם. ומכל מקום — אין צריך לבצוע משתי הככרות.

אחים יקרים, זכינו ללמוד את הלכות השבת, ונמשיך בהם בעזרת ה' בחודש הבא.