קידושא רבה – למה מקדשים שוב ביום

קידושא רבה

הקידוש של שבת בבוקר נקרא קידושא רבה, וקידוש זה אינו כקידוש של הלילה, אלא מברכים בו בורא פרי הגפן בלבד ומוסיפים עוד פסוקים מענייני היום. ולמה עושים שוב קידוש ביום?

יש שני טעמים עיקריים למה עושים קידוש ביום:

א. להראות שוני מימי החול, שבהם אין מקדשים קודם הסעודה.

ב. להראות חשיבות לסעודת היום, הואיל וכבוד יום גדול מכבוד לילה — שהרי אדם שיש לו אוכל משובח בצמצום צריך להשאיר את המשובח יותר לסעודת היום ולא לסעודת הלילה, מהסיבה שכבוד יום עדיף מכבוד לילה. ולכן מברכים שוב על היין בבוקר.

שאלה: קידושא רבה פירושו "קידוש גדול". מה הטעם שנקרא כך, והרי קידוש היום קצר יותר מקידוש שעשינו בלילה?

תשובה: כתב הר"ן שלפי שקידוש היום אינו כקידוש הלילה וגם הוא קטן מקידוש הלילה — לכן קראוהו בלשון נקייה רבה, שפירושו "גדול", כדרך שקוראים לסומא (עיוור) סגי נהור (כלומר: כביכול רואה הרבה אור).

טעימה קודם הקידוש – אין לאדם לטעום קודם שיקדש קידושא רבה. ומכל מקום מותר קודם תפילת שחרית לשתות תה או קפה, כדרך שמותר בכל יום.

חולה האוכל קודם שחרית – חולה הצריך לאכול תיכף כשקם, קודם תפילת שחרית – אם די לו בטעימה של פירות וכדומה, יש לפוטרו מקידוש. ואם רוצה לאכול בבוקר פת או עוגה בשיעור כזית – טוב ונכון שיקדש, יטעם מעט מהיין כמלא לוגמיו (41 גרם), ויאכל מהעוגה.