מקדש שמגמגם, "ברוך הוא" באמצע וחיוב נשים

מקדש שהוא מגמגם – הנמצא במקום שהמקדש מגמגם בלשונו ואינו מכוון את מילות הקידוש כראוי ומדלג עליהן – יש פתרון לצאת ידי חובה מבלי להעליבו: מסתכלים על הכוס שמחזיק המקדש ואומרים יחד איתו את מילות הקידוש בלחש. ובסיום יטעם מן היין. ולא יענה אמן, משום חשש הפסק בין הברכה לטעימה.

הפסק בקידוש – לאחר שאמר המקדש "ברוך אתה ה'" יש הנוהגים לומר "ברוך הוא וברוך שמו", ויש להודיע שלא נכון לומר כך על פי ההלכה. הטעם: בשונה מברכה רגילה שאדם מברך ואומרים לו "ברוך הוא וברוך שמו", כאן בקידוש אנו יוצאים ידי חובה מדין שומע כעונה, ולכן אין לומר זאת מחשש הפסק.

ומכל מקום – מי שאמר "ברוך הוא וברוך שמו" באמצע ברכה שיוצא בה – יצא בדיעבד, ובלבד ששמע את המשך הברכה היטב מפי המברך.

הלכות קידוש – מי חייב

חיוב נשים – גם נשים חייבות בקידוש מן התורה. הטעם: "שמור" (שמירת שבת) ו"זכור " (חיוב הקידוש) נאמרו בדיבור אחד, וכל שחייב בשמירה – חייב גם בזכירה. וכיוון שנשים חייבות בשמירת השבת – ממילא חייבות גם בזכירה, שהוא הקידוש של שבת. לפיכך, במקום צורך יכולה האישה להוציא את בני ביתה בקידוש (ואחרים לא תוציא משום צניעות).

חיוב קטנים – גם קטנים חייבים בקידוש מדין חינוך, אולם אינם יכולים להוציא את המבוגרים, מהטעם שאינם באותה דרגת חיוב.