כמה יין שותה המקדש, והפסק בקידוש
מתוך חוברת שמחה בלב · תמוז תשפ״ו · עמוד 59 · כ״א תמוז תשפ״ו
אחים יקרים, אשרינו שאנו זוכים ללמוד את הלכות השבת כראוי והיום נמשיך עוד כמה הלכות בקידוש של שבת.
שאלה: כמה יין צריך לשתות המקדש?
תשובה: לאחר הקידוש צריך המקדש לשתות כמלוא לוגמיו, שהוא רוב רביעית – 41 גרם. ואם טעם פחות מזה לא יצא ידי חובה. ואם אחד השומעים טעם מלוא לוגמיו כולם יצאו ידי חובה, ולא נכון לכתחילה לסמוך על טעימה של אחר בקידוש.
טעימה מכוס הקידוש לאחרים
מצווה מן המובחר שכל השומעים יטעמו מכוס הקידוש טעימה כלשהי, ואם אינו יכול לטעום מאחרים או שחושש מחולי של המקדש – אינו צריך לטעום.
הפסק בקידוש
שאלה: לאחר שלמדנו שלפי ההלכה מיד בגמר הקידוש צריך לטעום מן היין - מה הדין אם אדם דיבר לפני שטעם מהיין?
תשובה: אם המדבר היה המקדש והפסיק בדיבור לפני שטעם – אם הדיבור היה בעניין הסעודה או הקידוש, יטעם מיד מן היין ובדיעבד אינו חוזר על הברכה.
אם הדיבור היה לא בעניין הקידוש או הסעודה – צריך לחזור ולברך את ברכת בורא פרי הגפן בלבד ולטעום מן היין.