שמחה תמידית

הרבה פעמים כשחילקתי את החוברות, רוב האנשים אמרו לי: "תביא שמחה בלב זה תמיד טוב." הבנתי שכולם רוצים להיות שמחים, רק שלצערנו כולם רוצים ולא כולם שמחים.

אני יודע שלהיות שמח זה לא קל, זה דורש הרבה השקעה, חשיבה חיובית, לשנות את קו המחשבה, להתרחק מדיבורים רעים, מאנשים שמדברים רק רע.

ובכל זאת זה אפשרי להיות שמח. שהרי אומר דוד המלך: (תהילים ק ', ב ') "עבדו את ה' בשמחה" - משמע הדבר שאפשר להגיע לכך. במיוחד אחרי שנבין שכדי להתקרב לה' יתברך, צריך להתרחק מעצבות בכל הכוח שנאמר: (דברי הימים א, ט"ז, כ"ז) עוז וחדוה במקומו.

נקרא כמה שורות מחזקות מרבי נחמן: כלל ויסוד גדול למי שירצה להתקרב להשם יתברך לבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום, כי העקר הוא להרחיק עצמו מעצבות ומרה שח ורה בכל מה דאפשר. כי רב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך, עקר רחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות, על – ידי שנופלים בדעתם מחמת שרואים בעצמם עצם קלקולם, שרב מעשיהם מקלקלים, כפי מה שיודע כל אחד בנפשו את נגעי לבב ו ומכאובי ו, ומחמת זה נופלים בדעתם ומיאשים עצמם לגמרי רחמנא לצלן, ואי נם מתפללי ם בכונה כלל, ואי נם ע ושי ם בעבודת השם אפלו מה שהיו יכולים לעשות עדין . על כן צריך האדם להשכיל מאד על דבר זה, כי הרבה נפשות שקעו על-ידי-זה, כי היאוש, חס ושלום, קשה מן הכל.

מה למדנו, אחים יקרים? הייאוש קשה מהכול, והרי הייאוש מגיע מהעצבות. ולכן יש לנו חיוב להתרחק מכך בכל כוחנו ולשמור על השמחה המחייה את לבבנו.