רק שמחה

חודש תשרי הוא חודש מלא בחגים, חודש מיוחד מאוד אין ספק. רק שיש בו משהו שדורש מאיתנו מחשבה, והוא חג סוכות – החג שבו הקב"ה אומר לנו לצאת מדירת קבע ולהיכנס לדירת ארעי. ואני רוצה שנחשוב רגע: למה יש לנו חג שבו אנו צריכים לוותר על הבית, על המזגן, על הקירות, על המיטה הנוחה, ולהיכנס לתוך סוכה שהגג שלה עשוי מסוגי עצים וכל הבנייה שלה היא בניין ארעי שאף מהנדס לא יחתום עליו? והבנתי שיש כאן מוסר עצום שאנחנו עוברים. הקב"ה מלמד אותנו שהגיע הזמן לעצור את הרצף של החיים ולהבין שהכול ארעי – הדירה, העבודה, התפקיד, כל הרדיפה אחר הכסף, כל מה שאנחנו מחפשים ביום־ יום – הכול זה רק ארעי. ולכן אנחנו יוצאים מהקבע ופתאום מבינים את מה שבאמת צריך לרדוף. אחרי שלמדנו, נשאל שאלה חשובה: בחג סוכות יש לנו ציווי מיוחד מהתורה – ושמחת בחגך והיית אך שמח. אנחנו מצווים להיות שמחים במשך שבוע שלם. ובאמת, איך אפשר להיות שמח כשאתה מוותר על ההנאות של בדרך כלל, על המיטה הנוחה וכל מה שהזכרנו קודם? התשובה לזה היא במחשבה נכונה. ואסביר במה שעברתי: יום אחד תכננו המשפחה לצאת לטיול לצפון יחד עם הילדים. רגע לפני שכולם עולים לרכב אני מגלה שיש בו בעיה והוא לא מניע. הזמנו ידידים ועוד חברה, ורק אחרי 5 שעות של עיכוב זה הסתדר ויצאנו לדרך. ובאותן 5 שעות היה לנו ניסיון – יכולנו ליפול בכעס חלילה, אבל אמרתי: את הייסורים כבר יש, הבחירה שלי עכשיו היא איך לקבל את זה. וכאן נכנסת כל עבודת ה' – את מה שצריך לעבור צריך לעבור, זה כבר נקצב לנו בראש השנה. רק אנחנו נבחר האם לעבור ולקבל באהבה או חלילה להיפך.