השם יתברך תמיד יאהב אותי.
מתוך חוברת שמחה בלב · כסלו תשפ״ה · עמוד 54 · כ״א כסלו תשפ״ה
בחור אחד ישב לידי, והוא לא הפסיק לחייך. אמרתי לו: "מה קרה? אתה כל כך שמח היום?" הוא אמר לי: "סתם, אני צוחק ממה שאמרה לי דודה שלי." "מה היא אמרה?" שאלתי. ואז הוא סיפר לי שהוא בא ממשפחה של אנשים ממש טובים, אבל מבחינה דתית הם לא כל כך דתיים. בתקופה האחרונה הוא קצת השתנה רוחנית וגם גשמית, גדלו לו פאות קטנות, זקן וכיפה. דודה שלו הגיעה לביקור אחרי שנתיים שהם לא התראו והיא הייתה קצת בהלם. השינוי שלו היה לה הפתעה. היא שאלה אותו: "אתה נהנה מהמצב החדש או לא?" "ומה ענית לה?" הסתקרנתי. "עניתי לה שזה לא משנה." "מה לא משנה? תסביר." אמרתי לה שאחרי שלמדתי קצת על בורא עולם ומה רצונו ומה היא האמת, זה לא משנה אם אני נהנה או לא. אני עובד כי כך השם יתברך ציווה, ויש לי כמו כל אדם בעולם עליות וירידות. לפעמים הכול זורם ולפעמים יש ניסיונות. ובכל זאת, הידיעה שמחזיקה אותי היא שאני מחובר למלך שמחייה אותי, שדואג לי, שאוהב אותי יותר מכל אחד בעולם, שרוצה שאני אצליח. והקושי שלפעמים מגיע מתגמד אצלי. "נו, ומה היא אמרה?" שאלתי. היא חייכה אליי ואמרה לי שהיום היא נטלה בבוקר ידיים. כנראה שגם אצלה מתחולל משהו חדש.