רגע לפני שנכנסתי לבית, עצר אותי אחד המתפללים…

אין אדם שומע לי (לקב"ה) ומפסיד (א)

רגע לפני שנכנסתי לבית, עצר אותי אחד המתפללים ואמר לי שיש לו סיפור מחזק לשמחה בלב.

וכך הוא מספר: באחד הימים השבוע החלטתי שאני לא יוצא לעבודה. אני עובד כעצמאי, והמצב עם הלקוחות היה חלש, החלטתי שהיום אני נשאר בבית.

לקראת שעה 12:00 אני מקבל טלפון מחבר שחייב לי קצת כסף והוא גם אחד הלקוחות שלי. הוא ביקש שאבוא ואבדוק מה חסר לו בחנות מבחינת מלאי. אמרתי: טוב, ניסע, נכניס כמה שקלים. הגעתי אליו וראיתי שלא חסר לו כלום, והתברר שלחינם נסעתי.

דיברנו קצת ואז אני רואה בן תורה שניגש לקופה ומבקש לרשום שקית פירורי לחם. לאחר שהוא יצא, שאלתי את חבר שלי מה המחיר של זה שהוא היה צריך לרשום. הוא אמר לי: 10 ₪. הייתי קצת מופתע. שאלתי: "מה, המצב שלו כזה קשה?"

כן, ויש לו גם חוב קטן.

כמה חוב? התעניינתי.

"לא רציני, 270 ₪," הוא השיב לי.

אמרתי לו: "תסגור לו את החוב, אני משלם ואל תגיד לו מי סגר."

יצאתי לכיוון הבית והיו לי קצת ייסורי מצפון. היצר אמר לי: "גם לא הרווחת היום כלום ועוד הוצאת כסף." התקשרתי לאשתי וסיפרתי לה, והיא אמרה לי: "צדיק שלי, אשריך." השיחה גרמה לי להרגיש טוב. חזרתי הביתה וכבר בדרך קיבלתי שתי הזמנות רציניות. כמה טוב השם.