לכבוד חודש אדר, נדבר בעניין השמחה.

כששואלים אדם מה הדבר שהכי חשוב לו, התשובה משתנה לפי גיל הנשאל: ילד יענה ממתקים. נער יענה מכונית. בחור יענה כסף.

בגיל יותר בוגר התשובה תהיה בריאות. האם יש קשר בין בריאות האדם להיותו שמח? התשובה היא וודאי שכן. אדם שמח ורגוע, הגוף שלו הרבה יותר בריא, וגם אם חלילה אדם כבר חלה, יש בכוח השמחה להבריא אותו. כמו סיפור ששמעתי על אישה אחת שביום בהיר קיבלה בשורה שחלתה במחלה קשה (לא עלינו). הדוקטור ישב מולה והסביר לה: "יש לך כך וכך, במצב שלך הרבה דברים לא תצליחי לעשות. הטיפולים קשים ועוד ועוד." ואז היא עצרה אותו ואמרה: "קודם כל תחליף את הדיבור. אל תנסה לייאש אותי. תתחיל לחזק אותי. במקום 'לא תצליחי' תאמר 'כן תצליחי'. במקום 'טיפול קשה' תאמר 'טיפול מרפא'." וכך עשתה לו הרצאה. הדוקטור פתח זוג עיניים מתפלאות וקצת התקשה לקבל ביקורת לא צפויה. היא יצאה מהשיחה ובמקום להיכנס לעצבות, התחילה לשמוח. היא הקדישה זמן לחייך, לאהוב, לטייל מול הים ולחבק את המשפחה. ולא תאמינו, אחים יקרים, בבדיקות הבאות שלה הכול נעלם. הרופאים קראו לזה נס רפואי, ואנחנו קוראים לזה ריפוי א-לוקי. שמחה בלב תרפא כאב.