דברים הבאים מחמת הסעודה

היום חוזרים ללימוד ההלכה מתוך הילקוט יוסף דברים הבאים מחמת הסעודה ילקו"י סימן קעז

הקדמה – כשאדם מקיים סעודה על הלחם, בדרך כלל יש הרבה תוספות הנאכלות יחד שתפקידם להשביע, כגון: אורז, קוסקוס, אטריות וכו '. ויש עוד תוספות שדרך ללפת אותם עם הפת, כלומר שנאכלים יחד איתה, כגון: סלטים, בשר, דגים, ביצים.

בכל הדוגמאות שציינו, כיוון שתפקיד מאכלים אלו להשביע את האדם, לכן בזמן שמקיים סעודה על הלחם, ולקיים סעודה הפירוש הוא שנוטלים ידיים ואוכלים לפחות כזית [ 27 גרם] של לחם [כפי שלמדנו בחודש חשוון שאכילת הפת צריכה להיות עד 7.5 דקות מרגע הנטילה, ושברכת על נטילת ידיים היא מ-50.4 גרם ומעלה], אין צריך לברך על מאכלים אלו לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, כיוון שברכת המוציא על הלחם פוטרת אותם מברכה ראשונה, וברכת המזון פוטרת מברכה אחרונה.

ואם הם מאכלים שאין דרך לאכול אותם עם הפת, כגון ענבים, תפוחים וכל מיני פירות, כאן הדבר תלוי:

אם אוכל מהפירות יחד עם הפת ממש – אינם צריכים ברכה ראשונה.

ואם אוכל מהפירות ללא הפת - צריך לברך עליהם ברכה ראשונה.

ולגבי ברכה אחרונה, בברכת המזון אנו פוטרים פירות אלו.

למסקנא: מאכלים הבאים להשביע ולהתלפת עם הפת – אינם צריכים לא ברכה ראשונה ולא אחרונה.

מאכלים שלא באים מחמת הסעודה או להתלפת עם הפת – צריכים ברכה ראשונה ולא אחרונה.