לפני ברכת המזון – כיסוי הסכין
מתוך חוברת שמחה בלב · טבת תשפ״ו · עמוד 43 · ט״ו טבת תשפ״ו
אנחנו ממשיכים בדיני ברכות הפסק בסעודה בשבוע שעבר למדנו שיש אפשרות לברך ברכה אחרונה כדי שלא יעבור זמן עיכול, ואז לא לברך שוב ברכה ראשונה. למי שרוצה להיזכר — יעיין בעמוד 33. אדם שאכל ושתה בסעודה על לחם ובירך ברכת המזון, ואחר הברכה רוצה לאכול ולשתות – צריך לברך ברכה ראשונה. ואפילו אם הוא אוכל ממה שאכל בזמן הסעודה – בכל זאת, אחר ברכת המזון צריך לברך שוב ברכה ראשונה. והטעם הוא שברכת המזון נחשבת כהיסח דעת גמור. לדוגמא: יוסי אכל ענבים בזמן הסעודה, בירך ברכת המזון, ואחר כך רוצה להמשיך לאכול עוד ענבים – יברך עליהם כעת ברכה ראשונה. ואם יאכל מהם שיעור של כזית (27 גרם) – יברך גם ברכה אחרונה. דינים קודם ברכת המזון כיסוי הסכין – נוהגים לכסות את הסכין שנמצא על השולחן או לסלק אותו קודם ברכת המזון. ונכון גם לאנשי הביטחון להסיר את האקדח או כלי הירייה מעל השולחן בזמן הברכה. אולם, לא צריך להסיר מקלף של ירקות, וכן אין צריך להסיר סכין חד פעמי. בכיסוי הסכין קודם הברכה נאמרו כמה טעמים: א. שהשולחן הוא כמו מזבח שמאריך ימים, והברזל מקצר – ובפרט בשעת הברכה, שעובדים לה' יתברך ולברכו, אינו ראוי שיניף המקצר על המאריך (הרוקח). ב. פעם אחת היה אחד מברך ברכת המזון, וכשהגיע לברכת "בונה ירושלים" ונזכר בחורבן הבית – לקח סכין ותקעו בבטנו (מהצער שנחרב הבית). בשבת ויום טוב – נהגו שלא לכסות את הסכין.