קריאת התורה בשבת – העולים וכבוד ספר התורה

תפילות השבת – ספר תורה

בשבת יש לנו שתי פעמים קריאה בתורה: האחת בתפילת שחרית, והשנייה בתפילת מנחה.

בריך שמיה – בעת פתיחת ההיכל, כשהספר תורה פתוח, צריך לומר את מאמר הזוהר "בריך שמיה". ובעת שאומרים "אנא עבדא דקודשא בריך הוא דסגידנא קמיה ומן קמיה דיקר אורייתיה" – המנהג הנכון הוא להשתחוות.

ספר תורה פתוח – מנהג נכון להוציא את ספר התורה וכן להחזירו כשהוא פתוח, ובכך זוכים לתוספת קדושה.

עמידה – הרואה ספר תורה כשהוא מהלך חייב לעמוד מפניו עד שיניחו את הספר על התיבה.

מספר עולים – בתפילת הבוקר עולים שבעה עולים, ומותר להוסיף עליהם.

קריאה בלחש – העולה לתורה צריך, לאחר הברכה, לקרוא בלחש עם החזן. וכשקורא – יקרא בלחש מבלי להשמיע לאוזניו. ואם אינו קורא – יש חשש שברכותיו לבטלה.

נישוק העולה לתורה – יש הנוהגים לנשק את העולה לתורה לאחר שסיים כשחוזר למקומו. ויש להעיר להם בנחת שאין מנהג זה נכון, מהטעם שאין להראות חיבה בבית הכנסת, ובכך האדם קובע בלבו שאין אהבה כמו אהבת הבורא ברוך הוא.

העלאת קרובי משפחה – כשיש שני אחים או אב ובנו שרוצים לעלות לתורה, נהגו לעשות ביניהם הפסק של אדם זר – משום עין הרע.

סירוב – אדם שקראו לו לתורה ואינו רוצה, כיוון שבני ספרד אינם קוראים בשם – רשאי שלא לעלות.