יש אישה אחת שגרה בתל אביב, באזור של…
מתוך חוברת שמחה בלב · תשרי תשפ״ז · עמוד 34 · ט״ו תשרי תשפ״ז
יש אישה אחת שגרה בתל אביב, באזור של עשירים. כמה ימים לפני תשעה באב אני מקבל טלפון מאחי החשמלאי, ששואל אותי אם הוא יכול ללכת לחבר לה את החשמל בבית.
אני שואל למתי העבודה?
הוא אומר: בתשעה באב עצמו.
למה הוא שאל אם זה מותר? מהסיבה שבתשעה באב לכתחילה לא צריך ללכת לעבוד. מטרת הצום היא להתרכז בחורבן, וכשאדם עובד ועסוק הוא בוודאי לא מעלה את צער החורבן על לבו. ובכל זאת במקרה שלו אמרתי לו שאפשר ללכת — יש כאן אישה שסובלת בלי חשמל בבית, ומה גם שאותה אישה אמרה לחשמלאי שהיא כבר שלושה שבועות ללא חשמל וחייבת שיגיע. ומיד אחרי שיתקן את הליקוי, הבודק של חברת החשמל יגיע ויחזיר לה את החשמל.
אותה אישה, שאיננה דתייה כלל, שמעה את החשמלאי אומר לה שבעזרת ה' הפעם אחרי שהוא יגיע יחזור לה החשמל.
היא שאלה אותו: " מה אני יכולה לעשות רוחנית כדי לעבור את הבדיקה?"
הוא חשב קצת ואמר לה: "תצומי בתשעה באב, תגידי 'שיר למעלות' לפני הבדיקה, ואחרי שנעבור נגיד יחד 'מזמור לתודה'".
היא אמרה לו: "לצום? אבל אפילו שבת אני לא שומרת"!