הראש של השנה

היום אנחנו נמצאים בתחילתה של השנה החדשה , וכשהתחלה היא טובה – אז כל ההמשך יהיה טוב. ולכן לכל יהודי יש צורך להשקיע בימים אלו יותר משאר השנה.

בראש השנה תוקעים בשופר , ויש במצוה זאת סודות טמירים ונעלים. השופר בא לומר לנו לשפר מעשינו.

ונשאל: מה יעשה מי שכבר התייאש ממעשיו? אחד כזה שהגיע למדרגה הכי תחתונה – האם גם לו יש סיכוי לשפר ולהעלות בראש השנה?

אומר היהודי הקדוש: שופר – ראשי תיבות: ש ורש פ ורה ר אש ו לענה. אפילו אדם שמושרש כולו בסטרא אחרא ושקוע במ"ט שערי טומאה — יכול להתעלות על ידי תקיעת שופר.

מכאן נלמד שלכולם יש סיכוי להתקרב לה'. אין אצל בורא עולם הגבלה לאדם או קהל מסוים - כולם בנים של ה' יתברך. רק שכדי לאהוב את המצוות ואת המעשים הטובים צריך להבין מה מעלתם וחשיבותם בקיום העולמות, ובמיוחד מה שחשוב – הוא עבודת השמחה.

ר' מרדכי מלכוביץ אומר: אם בראש השנה ליבו של יהודי חם ומלא התלהבות - כל השנה תהיה חמה ומלאת התלהבות לעבודת ה'.

אם ננצל את ההתחלה ונשמח בכל תפילה, ובכל מצוה, ובכל תקיעת שופר – גם שזה ידרוש מאמץ מאתנו — בכל זאת זה יגרום שכל השנה תהיה בהתלהבות בעבודת ה'. ונזכור שרבינו אומר: "כל ההתחלות קשות" - אז לא ניחלש בדרך.