המציא לנו מחילה

יש הרבה סיפורים המספרים על אדם שפגע באחרים, ואחרי כמה שנים – כשהתבגר והבין את טעותו – הוא הלך וביקש סליחה על שעשה, ואחר כך זכה לישועה.

חז"ל מלמדים אתנו שהבא להיטהר – מסייעין בידו.

תמיד חשבתי: על איזה סיוע מדובר? מה הוא זוכה בזכות הרצון שלו? ויום אחד קיבלתי דוגמא מעשית שעונה על זה.

היה זה ביום מן הימים שבא אליי איש יקר וסיפר לי ממה שעבר עליו לפני כמה ימים, וכך הוא מספר:

יום אחד הלכתי עם המשפחה שלי לקניות, ואז הגיע זמן תפילה. נכנסתי לבית הכנסת שהיה שם, ואציין שזו הפעם הראשונה בחיי שביקרתי באותו בית הכנסת - למרות שעברתי שם אינספור פעמים. אחרי התפילה ניגש אליי אדם אחד, קרא בשמי ושאל לשלומי.

הסתכלתי עליו ואמרתי לו: אני מכיר אותך?

והוא אמר לי: כן. במראה לא זכרתי. ואז הוא אמר לי מה השם שלו – ומיד צף אצלי הכול. אותו אחד הציק לי בבית הספר, ולא סתם הצקות – הוא ממש היה מכה אותי.

ועכשיו הוא אמר לי: סליחה, אני מצטער על העבר.

אמרתי לו: האמת? לא בא לי לסלוח לך. היית ממש רע. ואז הוא אמר: אתה צודק, אני טעיתי – וירדה לו דמעה. ואז הוא סיפר שהבן שלו מתנהג בדיוק כמוהו, וזה עורר אותו לתשובה. אמרתי לו: אני סולח לך.

ואז הוא אמר שרק לפני כמה ימים, כשהוא קיבל תלונות על הבן שלו, הוא נזכר במה שעשה - וזה גרם לו לבקש מה' שיזמן לו לעשות תשובה על כך. הבנתי למה נכנסתי לאותו בית כנסת – כיוון שיש יהודי שביקש סיוע משמיים.