הדשא של השכן ירוק יותר?

טבע האדם לחשוב שלחברו יש יותר ממנו, אנחנו רגילים כל הזמן לעשות השוואות בינינו לבין אחרים. רואים בגד או רכב טוב משלנו ויכולים לחשוב "למה הוא קיבל ואנחנו לא?". יש שמרחיקים לכת ומסתכלים על המראה שלהם או של הבעל או האישה ומשווים מול אחרים. האם זה נכון והדשא של השכן ירוק יותר? סיפור מעניין שימחיש לנו מהי האמת. היה אדמו"ר אחד שאת חלק מזמנו הוא הקדיש לקבלת קהל. החסידים נכנסו אליו בזה אחר זה וסיפרו לו על בעיותיהם. האדמו"ר בירך, חיזק וניסה לעזור. רק דבר אחד הפריע לו לשמוע מהחסידים: "רבנו, למה מאירק' ה קיבל ילדים ואני לא?" או "למה אהרון קנה דירה ואני לא?" או "איך מוישי כבר חיתן את כל הילדים ואני לא?". האדמו"ר, שרצה לעזור, אמר להם: "אתם רואים רק את הטוב שלהם, אבל תדעו שלכל אחד מהם יש התמודדות אחרת". החסידים סירבו לקבל והמשיכו להתלונן. יום אחד הם נכנסו לחדר של האדמו"ר וראו תיבה גדולה. שאלו החסידים מה פשר התיבה. אמר להם האדמו"ר: "אני מבקש מכם שכל אחד יכתוב על פתק את מה שקשה לו בלי לרשום את שמו ויכניס לתיבה". החסידים עשו כמצות רבם והלכו לדרכם.

לאחר שבוע זומנו כל החסידים לאולם הישיבה. האדמו"ר ישב בשולחן וביקש מכל חסיד לבוא בתורו ולקחת פתק מהתיבה. כולם לקחו והתיישבו. אמר להם האדמו"ר: "בבקשה מכם, תקראו את הפתק. מי שמוכן לקחת לעצמו את מה שכתוב בפתק, ירים את היד ואני מחליף לו במקום עם כל הצרות שלו". אף חסיד לא הזיז את ידו. אמר להם האדמו"ר: "זה מה שאמרתי. מה שהקב"ה נתן לכם הוא הכי טוב בשבילכם".