המארי סאלם
מתוך חוברת שמחה בלב · ניסן תשפ״ו · עמוד 58 · י״ח ניסן תשפ״ו
היום בלימוד היומי נזכיר את הצדיק המארי סאלם , שהיום הוא יום ההילולא שלו - הרב שבכולל שלו אנחנו זוכים לכתוב את החוברות. הרב היה ידוע בברכותיו, ורבים זכו לישועות על ידו. רבו הסיפורים על כך, ובחרתי להזכיר הנהגה אחת שהוא נהג והנהיג, שיש לה חשיבות תמידית.
זה קרה באחת השנים שבהן הרב קיבל קהל, הייתה פרשה לא פשוטה של אדם אחד בעיר רחוקה. דיברו עליה הרבה אנשים, ובאו לשאול את המארי מה דעתו על אותו אדם.
אמר להם הצדיק: "הכי טוב שתשימו נעל בפה"
כוונת הצדיק הייתה – שגם אם אנשים מדברים, אל תהיה אחד מהם.
כמה חוכמה הייתה לצדיק. לצערנו, כל יום אנו שומעים דברים חדשים, שיש מהם שהם קשים לשמיעה. באים אנשים מהצד ושואלים על מה שראו, על מה ששמעו, ומה דעתנו על אותו עניין. והרי ההלכה אומרת שגם לגבי עדות – אי אפשר להעיד עד שלא ראית בעיניים שלך. בנוסף, כתוב בהלכות לשון הרע שאם אין תועלת בדיבור שלך, ועוד כמה תנאים נוספים – אסור לדבר.
לכן, הטוב ביותר ליהודי הוא לדבוק במידת השתיקה, ולא לדבר על אף אחד – במיוחד כשלא יודעים את כל התמונה, ובמיוחד כשאין תועלת בדיבורים.
ואנחנו נשתדל בכל הכוח להתרחק מדיבורים אסורים, לדבוק בדיבורים טובים, ונלמד מדרכם של צדיקים.