הצלה לא רק רוחנית

הגאון מווילנא היה צדיק עצום ונשגב, ובדור שלו הוא כונה בתואר הגאון, ורק כדי שנבין – תקופת הגאונים הייתה לפני למעלה מ־ 1000 שנים. זה רק מסביר את גדולתו המופלאה.

קצת לפני שהגאון נפטר הוא הוריד דמעות . שאלו אותו תלמידיו: רבנו, מה קרה? הוא אמר להם שמצוה שעולה כמה פרוטות ושמה ציצית, והשכר שלה עצום ונשגב – ואני בוכה על כך שלא אוכל יותר לקיימה.

הרב הבין בדעתו מה המעלה של הציצית בעולמות העליונים וכמה היא מצילה את האדם ומוסיפה לו נופך עצום לזכויותיו.

רק שעד היום חשבתי שהיא מצילה למעלה – עד שאמר לי יהודי יקר שהיא מצילה גם למטה.

הוא סיפר שהוא הביא במתנה ציצית לחייל צדיק, והחייל הבטיח שילבש אותה בכל הזדמנות.

יום אחד הם נפגשים אחרי זמן רב שלא נתראו יחד, והחייל אומר לו: הציצית שהבאת לי הצילה אותי ממות. הבחור לא הבין כיצד, והחייל הסביר לו שהם היו בפעילות מבצעית, ושם הגיח ערבי מאחת הסמטאות ובידו סכין. החייל ניסה להתחמק, והמחבל ניסה לדחוף את הסכין – ופתאום היא הסתבכה לו בתוך הציצית של החייל. הוא וחבריו תפסו את שעת הכושר ועצרו את המחבל הנבזה.

וסיים החייל: מאז הציצית צמודה איתי לכל מקום. וכששמעתי – אמרתי לו: על זה אומרים "אבא, תודה".