שיפורים לשנה החדשה

שאלו אותי מה אני מקבל עליי לשנה החדשה. ובאמת זה דרש מחשבה, אפילו שתמיד יש מה לשפר. בכל זאת צריך לקחת דבר שאפשר לעמוד בו. אז חשבתי מה הכי נכון לשפר לשנה החדשה, והגעתי למסקנה שהבחירה הכי גדולה ואמיתית היא לאהוב כל יהודי. למה אני חושב שזאת הבחירה הנכונה והגדולה ביותר? מהסיבה הראשונה — שעיכוב הגאולה הוא בגלל שנאת חינם. ומהסיבה השנייה — שאם נחשב לרגע למה קשה לנו לאהוב את השונה, נגלה שיש קושי בלקבל את מי שחושב אחרת או מתנהג אחרת או אפילו נראה אחרת. ובמיוחד אם הוא אדם לא כל כך נעים וסובלני. רק שאם נחשב שוב ובצורה יותר מרוממת — כלומר על כללות הבריאה ועל כך שבכל יהודי יש חלק אלוקה ממעל, וגם שכל יהודי משלים פזל שבלעדיו עם ישראל אינו שלם, שכל אחד משלים חלק בגוף שבכללותו אנו נקראים"עם ישראל" — אולי יהיה לנו יותר קל להגיע לאהבת ישראל. וזה מובא גם בתלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ט', הלכה ד': כתיב: "לא תקום ולא תטור את בני עמך" – היך עבידא? הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי, תחזור ותמחי לידיה? "ואהבת לרעך כמוך". ושם הגמרא מביאה דוגמא והסבר למה לא צריך חלילה לנקום במי שעושה לחברו רע. ומספרת על קצב שחותך בשר, ובזמן החיתוך היד עם הסכין בטעות פגעה בידו השנייה - האם עכשיו הוא יחזיר ליד שפגעה? הרי ברור שלא. בסופו של דבר, שתי הידיים הן שלו. כך צריך להרגיש כלפי יהודי אחר – הוא חלק ממני אז איך אפגע בו. ובזה אני רוצה להתחזק.