לדעת ממה לברוח

אתמול למדנו ממה צריך לשמוח, היום נדבר ממה צריך לברוח. וקודם לכן אני אשתף בדבר ששמעתי בשם הצדיק מארי סאלם — אותו צדיק שהיה גר בראשון לציון, ועזר לאלפי אנשים בהתנדבות מלאה למען הכלל. יום אחד, בשנים שהרב קיבל קהל, הייתה פרשה לא פשוטה של איזה אדם אחד בעיר רחוקה, שדיברו עליה הרבה אנשים, ובאו לשאול את המארי מה דעתו על אותו אדם. אמר להם הצדיק: הכי טוב שתשימו נעל בפה. וכוונת הצדיק הייתה — שגם אם אנשים מדברים, אל תהיה אחד מהם. וכמה חוכמה הייתה לצדיק. שלצערנו, כל יום אנו שומעים דברים שיש מהם שהם קשים לשמיעה, ובאים אנשים מהצד ושואלים על מה שהם ראו ומה שהם שמעו — מה דעתנו. והרי ההלכה אומרת שגם לגבי עדות — אי אפשר להעיד עד שלא ראית בעיניים שלך. ובנוסף, כתוב בהלכות לשון הרע שאם אין תועלת בדיבור שלך, ועוד כמה תנאים נוספים — אסור לדבר. ולכן, הטוב ביותר ליהודי — לדבוק במידת השתיקה , ולא לדבר על אף אחד, במיוחד במיוחד כשלא יודעים את כל התמונה, ובמיוחד שאין תועלת בדיבורים. ולכן, לקראת השנה החדשה — נ ש ת ד ל ב כ ל ה כ ו ח להתרחק מדיבורים אסורים ולדבוק בדיבורים טובים, וכך נ ע ב ו ר א ת ר א ש ה ש נ ה בהצלחה מרובה.