פה קדוש

מסופר על רבי יעקב אבוחצירא, סבו של בבא סאלי. שיום אחד בבית הכנסת שלו היו רק תשעה אנשים. היה זה לפני תפילת מנחה והרב הביט מהחלון וראה עשרה נערים משחקים סטנגה, (כדורגל).

ניגש אליהם הרב והתחנן: "מנחה, שקיעת החמה, תבואו להשלים מניין".

אמרו לו: "אנחנו בדיוק עשרה, חמש נגד חמש. תן לנו עוד רבע שעה".

אמר הרב: "השמש שוקעת, אין זמן". הרב התחנן, ואחד מהנערים, שראה את הרב מסתובב בצער, עזב את הכדור ורץ אחריו ואמר: "כבוד הרב, אני בא להשלים מניין. תברך אותי".

אמר לו הרב: "תאריך ימים עד 120, בבריאות איתנה". הבחור השלים מניין והלך.

כשהבבא סאלי עלה לארץ, אמר יום אחד לחתנו: "בוא, תיסע איתי לאשדוד". החתן לא הבין מה הרב מחפש שם. הם עלו לבניין, לקומה שלישית, פתח להם זקן את הדלת – עומד זקוף, עיניים כחולות כמו גלי הים, בריא וחזק. הבבא סאלי שתה ודיבר איתו.

שאל החתן את הרב: "רבנו, מי זה?"

אמר לו: "זה הזקן, הוא בן 110 היום. זה הנער שהשלים את המניין וקיבל את הברכה בכדורגל. כל שנה אני בא לראות איך הברכה של סבא שלי מתקיימת".