אבא תודה

כולנו רוצים בית מקדש, וכל פעם שאני כותב על כך, אני מקווה שיגיע הקורא לאותו יום לימוד כבר נבנה הבית ויש לנו בית מקדש. ובאמת חשבתי – מתי אדם מעריך את מה שנותנים לו? דווקא כשהוא מקבל את אותו דבר בקושי, ולא בקלות. כמו שפעם פגשתי בחור אחד שהיה בתקופת הצבא. הוא אמר לי שהוא עובד בשביל להוציא רישיון נהיגה. אמרתי: טוב, הוא חייל, הוא לא מרוויח מספיק, והוא צריך לעבוד בשביל זה. חבל שאבא שלו לא יכול לעזור לו כלכלית. ואז, בשיחה אחרת איתו, הוא אמר לי שהעבודה שהוא עובד בה – היא אצל אבא שלו. שאלתי: במה אבא שלך עוסק? והוא סיפר לי שאבא שלו מגדל תותים. אמרתי לו: אתה רציני? מה הכוונה מגדל תותים? והוא סיפר לי שאבא שלו מגדל ומשווק — יחסית גדול של תותים בכל הארץ. ואז באמת התבלבלתי. אם אבא שלו משווק תותים בהיקף כזה, אני מאמין שיש לו כסף. אז למה הבן שלו עובד בעצמו בשביל הרישיון? לא השארתי את השאלה בליבי, ושאלתי אותו: "למה אבא שלך לא משלם לך על הרישיון?" והוא ענה לי: "אבא שלי רוצה שאני אעריך. הוא רוצה שאני לא אתרגל לקבל הכול כמובן מאליו. ולכן כל דבר שאני רוצה — אני עובד עליו קודם." התפעלתי מאותו אבא. והבנתי שמה שאתה לא מקבל בקלות – יש לך עליו ערך מיוחד. וזה בדיוק מה שייתן לנו בית המקדש. תחשבו: כמה דורות ציפו, כמה דורות ייחלו לרגע שירד בית המקדש השלישי. ודווקא בגלל כל אותן הכנות, נקבל בעזרת ה' בית גדול ומדהים.